בנק – מעבר להיות ארגון מסחרי למטרת רווח הוא גם גוף ציבורי וחלים עליו גם דיני המשפט המנהלי. זאת - מעבר לחוקים והרגולציות הספציפיות והמרובות במסגרתם הוא פועל.
 
על הבנקים מוטלות חובות מוגברות מאשר על גופים מסחריים רגילים המעוגנות במספר רב של חוקים, כגון חוק הבנקאות (שירות ללקוח),  תשמ"א – 1981 וכן בשורה ארוכה של הנחיות המפקח על הבנקים ובפסיקה המשפטית.
בנוסף, מכוח החקיקה הכללית והלכות הפסיקה בתחום, בנקים נושאים גם בחובות מוגברות כלפי הלקוחות שלהם לצד איסורים שונים. כך למשל, חובת אמון ראשונית ללקוח, חובה מוגברת להתנהלות בתום לב, חובת הזהירות, חובת השמירה על האינטרסים של הלקוח, חובה חוזית ונזיקית שלא לפעול ברשלנות, חובת גילוי נאות ואיסור הטעיה או הסתרה של מידע, איסור כפייה, איסור התניית שירות בשירות, עושק, השפעה לא הוגנת ועוד.

אדם או תאגיד יכול למצוא עצמו במצב בו הוא מבקש לתבוע את הבנק או מבקש להתגונן מפניו או שני המצבים גם יחד.

אלה שלוש מצבים השונים לחלוטין זה מזה בגישה כיצד לטפל טיפול משפטי ומקצועי במחלוקת עם הבנק. 
היכולת להתאים את דרכי הפעולה לכל אחד מהמצבים הללו ולמצבי המשנה המגוונים שבכל מצב משלושת המצבים הללו – היא כישרון שמכיל בתוכו את היכולת להשגת המטרה מול הבנק. 
הכישרון הזה מאפיין את משרדי ואת דרכי פעולתי כעו"ד, כרו"ח ויועץ עסקי ופיננסי.

לדוגמא: במצב של התגוננות מול הבנק, יש חובה לפעול במהירות ולהגיב על פניית והתראת הבנק. אופן התגובה תלוי בנסיבות כל מקרה, אך העיקרון הוא לבוא מיד בדברים עם הגורמים הרלוונטיים בבנק ולהגיע להסכמות. אפילו הסכמות חלקיות.

לדוגמא: במצב של אפשרות לתביעות הדדיות - תביעה נגד הבנק על עוולות ונזק שחולל הבנק ללקוח, כאשר גם הבנק צפוי להגיש תביעה נגד הלקוח - יש חשיבות רבה למהירות וראשוניות הגשת התביעה של הלקוח נגד הבנק והשפעתה האפשרית על בית המשפט. זאת טקטיקה המשולבת עם טיב הטענות הענייניות אצל הלקוח.

התנהלות משפטית ועסקית מול בנק ,היא כל כך מורכבת ומגוונת, עד שהיריעה קצרה מלדון בה בתמצית דברים זו.

עם זאת – מיומנות ושליטה בחקיקה הרלוונטית, ניסיון מקצועי בתחום, הבנה עסקית ופיננסית, ניתוח מדוייק של תמונת הדברים המשפטית, הערכה נכונה של הסיכויים והסיכונים והיכולת לנהל מו"מ עסקי, אפילו במצבים קשים בהם נמצא הלקוח מול הבנק, היא – ארגז הכילים הנדרש להצלחה והוא בשימוש משרדי.