עבירות משמעת
דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית.
בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
1. מה ייחשב כעבירת משמעת;
2. באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
3. אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
4. סדרי דין;
5. ענישה;
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
1. אתיקה מקצועית;
2. ניגוד עניינים;
3. מעשים המערערים מהימנות;
4. התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.
איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?
אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.
חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי.
- להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
- בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים
- חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי
- כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי וגם מומלץ לו להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו
משרדי מטפל במסירות ובמקצועיות במי שיפנה לקבל סיוע והגנה מאישומים והעמדה לדין משמעתי או שצפוי להיקלע להעמדה לדין באישומים משמעתיים או המבקש למנוע עצמו ממצב בו יהיה נתון לדין משמעתי, בבחינת רפואה משפטית מונעת.
