דיני תאגידים


הסברים עקרוניים:

תאגיד – כלשונו מאגד תחתיו יישויות ו/או עסקים כגון: שותפות עסקית, אגודה שיתופית, חברה בע"מ, חברה לתועלת הציבור, עמותה.

  • שותפות עסקית

    שותפות בין יחידים, בין יחידים וחברות בע"מ ו/או חברות ללא כוונת רווח, בין יחידים 

    ועמותות וכל שילוב שהוא. כהגדרת פקודת השותפויות: חבר בני אדם שהתקשרו 

    בקשרי שותפות.

    שותפות יכול שתהא מוגבלת, במובן זה שלכל הפחות אחד השותפים לא יהנה מהגנות משפטיות וכספיות בשל פעולות השותפות. ואילו יתר השותפים כן מוגנים מתביעות משפטיות וכספיות בשל פעולות השותפות.

    שותפות יכול שתהא רשומה ויכול שלא תהא רשומה אצל רשם השותפויות.


  • אגודה שיתופית

    תכלית האגודה ומטרותיה הן: טיפוח החסכון, עזרה עצמית והדדית בין אנשים 

    בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם 

    ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות 

    כאלה, אם טרם נרשמה עפ"י פקודת האגודות ההדדיות 1920, עליה להירשם עפ"י 

    פקודה זו (פקודת האגודות השיתופיות), בין בערבון מוגבל ובין שלא בערבון מוגבל

  • חברה בע"מ

    ישות משפטית עצמאית שהתאגדה על פי הוראות חוק החברות תשנ"ט-1999, או לפי 

    פקודת החברות 1921 או לפי פקודת החברות 1919 - הנשלטת על ידי שותפים האוחזים 

    במניותיה ונהנים מהגנה מפני הסתבכות כלכלית משפטית ואחרת של החברה משום 

    שהם חוסים (על פי תפיסת הדין) תחת מסך ההתאגדות של החברה.

  • חברה לתועלת הציבור

    שעל פי תקנונה וההכרות שניתנות לה על ידי הרשויות הרלוונטיות (רשם 

    החברות ורשם ההקדשות) - עוסקת בפעולות התנדבותיות מקדמות 

    בתחומים חברתיים, סביבתיים וציבוריים שאין בצידן כוונה להפקת רווח  

    ועל פי תקנונה חל איסור על חלוקת רווחים או חלוקה אחרת לבעלי מניותיה. 

    לצד שמה יופיעו האותיות (חל"צ). הכל כמפורט בחלק תשיעי בחוק החברות 

     תשנ"ט-1999.

  • עמותה

    כמוה כחברה לתועלת הציבור, לעיל. וכך מגדיר אותה חוק העמותות תש"ם-1980: 

    שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת 

    לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה; 

    העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות.



תאגיד מהסוגים כנ"ל - הוא בבחינת אישיות משפטית הפועלת על פי תקנונה שהוא בבחינת מערכת החוק הפנימית שלה, להשגת מטרותיה. 

ככל שהתאגיד מסועף יותר, כך מערכת החוק הפנימית שלו (התקנון) מורכבת יותר.

הניהול של תאגיד על פי מערכת החוקים והכללים הפנימית שלו - הנשענת גם על החוק הכללי הנוגע לו כגון: חוק החברות תשנ"ט-1999 {בנוגע לחברה בע"מ או לחברה לתועלת הציבור (חל"צ)}, חוק העמותות תש"ם-1980 (בנוגע לעמותה), פקודת האגודות השיתופיות, פקודת השותפויות [נוסח חדש] תשל"ה-1975 – הוא לעיתים עניין סבוך המחייב שליטה משפטית וייעוץ משפטי מאת משפטנים יודעי דבר. מכנים זאת "ממשל תאגידי" הדומה במתכונתו למערכת ממשל מדינתית הפועלת על פי מוסדות ומערכת חוקים סדורה בכל תחומי החיים (של התאגיד). (פרלמנט = דירקטוריון ; ממשלה = הנהלה).

מחלוקות בין חברי התאגיד (בד"כ רוב מול מיעוט) ובין חברי התאגיד לחברי הנהלתו (המכונים – 'נציגים'), נפתרות בדרך משפטית על פי התקנון התאגידי, החוק הכללי וההלכות  הפסוקות (של ביהמ"ש) היוצרות מארג רחב ומסובך של "הממשל תאגידי".  

הבנת הוראות ה'ממשל התאגידי' בכל תאגיד - מחייב מעורבות של משפטנים יודעי דבר בייעוץ להנהלת התאגיד ובייצוגה, בייעוץ לחברי התאגיד ובייצוגם, בייעוץ וייצוג לגופים חיצוניים לתאגיד אשר מבקשים לרכוש חלקים מהשליטה בו או להתאחד עמו וכל כיוצ"ב. 


משרדי משלב את הידע המשפטי בתחום דיני התאגידים עם הידע החשבונאי, העסקי והפיננסי הנדרש להשלמת תמונת הפסיפס המשפטית, העסקית והניהולית של התאגיד. סיוע במיזוג ובשינויי שליטה בתאגיד. שמירה על זכויותיו של החבר בתאגיד. טיפול בהפרות נציג את אינטרס התאגיד.