מניה- תעודה שהחברה מנפיקה לאדם או לתאגיד תמורת כסף או שווה כסף והיא מגלמת אוסף של זכויות בחברה. המניה מקנה בד”כ זכות בעלות, זכות הצבעה בחברה, זכות לרווחים וכו’. אוסף המניות המונפקות על ידי חברה יוצר את הון החברה. הנפקה של מניות עד 30 ניצעים – שומרת על סיווגה של החברה כפרטית. מעבר ל-30 ניצעים הנפקת מניות מחייבת תשקיף ואז הופכת החברה לחברה ציבורית ומאבדת את פרטיותה. ההנפקה של מניות נעשית בבורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך.

איגרת חוב - אג”ח- תעודה שהחברה מנפיקה לאדם או לתאגיד תמורת תשלום ובה היא מתחייבת להשיב את הכסף במועדים הנקובים בתעודה ובצירוף ריבית ששיעורה נקוב בתעודה. באמצעות הנפקת אג"ח החברה מגייסת הלוואות מהציבור. אגרת החוב היא מסמך שמעיד על כך שמי שמחזיק בו זכאי לקבל מן החברה סכום מסוים במועד מסויים. האג”ח יכול להכיל תניות שונות למשל- תניה לפיה אגרת החוב ניתנת להמרה למניה בתנאים המפורטים בתעודה.

כתב אופציה – תעודה שמנפיקה חברה תמורת תשלום ולפיה רשאי בעל התעודה להמיר אותה החל ממועד הנקוב בה תמורת סכום קבוע בתעודה, במניה של החברה או בחבילת מניות שלה מסוג המניות המצויין בתעודה.

ניירות ערך - עיקרה של הגדרת המונח "ניירות ערך" בסעיף 1 לחוק ניירות ערך תשכ"ח-1968 (להלן - החוק) הינו בקביעה כי אלה הם "תעודות המונפקות בסדרות על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או  תביעה מהם ." הגדרה זו כמעט שלא השתנתה מאז חקיקת החוק לראשונה בשנת 1968 . לשון ההגדרה אכן רחבה. היא מקיפה בבירור את ניירות הערך המקובלים – מניות, איגרות חוב וכתבי אופציה.

תשקיף – הצעה כתובה להנפקת ניירות ערך לציבור אשר מתארת את פעילות התאגיד, רווחיותו עד למועד התשקיף, ועוד מידע הנחוץ ל'משקיע הסביר' - הכל לפי כללים והוראות בחוק ובתקנות שעל פיו - מה יכלל בתשקיף. זאת - כדי לבצע החלטה מושכלת אם לרכוש אם לא  נייר הערך .

חובת פרסום תשקיף לצורך הנפקת ניירות ערך - לא יעשה אדם הצעה או מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו .... (סע' 15 לחוק ו- 22 לחוק).