נכנס לתוקף בישראל בשנת 1975 והוא מוטל על הערך המוסף בעסקה הנעשית 

  בישראל. 

  שיעור המס בעת הזו הוא 17%. המס אינו חל על עסקאות בתחום הפירות והירקות 

  (שאינם מעובדים), על פוליסות ביטוח, עמלות וריבית מתאגידים פיננסיים, אגרות 

  ותשלומי חובה ממשלתיים.

– שיטת מיסוי החלה בעסקות מקרקעין בישראל ונוגעת למוכר ולרוכש המקרקעין.

   המס המוטל על מוכר מקרקעין קרוי מס שבח והוא מהווה מקדמה על חשבון מס 

   הכנסה. 

   המס המוטל על רוכש מקרקעין קרוי מס רכישה. 

   שיטת המסים מורכבת מאד ושעורו של כל סוג מס נקבע לפי נסיבותיו של המוכר 

   ושל הרוכש.

נוגע למס על הכנסתו מחוץ לישראל של אדם (לרבות תאגיד) שהוא תושב ישראל. 

    וכן על הכנסתו של תושב חוץ שנצמחה בישראל.

    כדי למנוע כפל מס על ההכנסה שנצמחה בחו"ל או בישראל, כרתה מדינת ישראל 

    אמנות למניעת כפל מס עם מדינות רבות בעולם. אמנות המס נועדו למנוע מחלוקות 

    על תשלום המס בין המדינות החתומות על האמנה וכן בין התושבים בכל אחת 

    מהמדינות לרשויות המס, על דבר המס המגיע על הכנסה מסויימת לפי סוגה ולפי 

    היקפה בכל אחת מהמדינות.

    בהעדר אמנה למניעת כפל מס, נעתרת רשות המסים לבקשה לקזז מס ששולם 

    בחו"ל מהמס הישראלי על אותה הכנסה.

    במסגרת המיסוי הבינ"ל יש תחום רחב, סבוך וקריטי הקרוי 'מחירי העברה'. בו כל 

    אחת מהמדינות הנוגעת לעסקה מבקשת לכלול אצלה את הערך המוסף הגדול יותר 

    של העסקה ולחייב במס אצלה את הנתח הגדול יותר מהערך המוסף. 

    לדוגמא: מפעל ישראלי מייצא לסניף שלו בארה"ב מוצר המיוצר בישראל במחיר  

    100 $. המוצר נמכר בארה"ב במחיר 120 $. עלות הייצור של המוצר – 50 $.

    הערך המוסף הכולל של המוצר משלב ייצורו עד מכירתו בארה"ב הוא 70 $.

    המחלוקת הבין מדינתית היא איזה חלק מהערך המוסף ימוסה אצלה.

   מיסוי בינלאומי מחייב תכנון מקדים ושליטה ראויה באמנות המס ובשיטת 'מחירי 

   ההעברה'.